בנסיבות בהן אי יידוע צרכן על צריכתו החריגה במים גרמה נזק לצרכן מהווה הדבר הפרת חובה חקוקה או רשלנות שיש בו להביא לביטול חשבון המים החריג.
בסימן ג' לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011, נקבע האופן בטיפול בצריכות חריגות של צרכנים עקב נזילה.
כללי תאגידי מים וביוב
כללים אלו מטילים על תאגיד המים חובה לבדוק את נתוני צריכת המים באמצעות בדיקה השוואתית בכל תקופת חיוב (על פי רוב אחת לחודשיים) ולעדכן את הצרכן כאשר מתגלה צריכה חריגה.
ע"פ הכללים צרכן הסבור שצריכתו החריגה נובעת מנזילה רשאי להגיש בקשה לתאגיד המים להכרה בנזילה, אשר תזכה אותו בתעריף מיוחד שיוביל להפחתת חשבון המים החריג.
בכללים הובחנו שלושה סוגי צריכות הנדרשות בדיקה, בהתאם לשיעורי החריגה מהצריכה הרגילה (צריכה מתקופה מקבילה השנה הקודמת) של הצרכן: צריכה גבוהה – צריכה הגבוהה מכמות הצריכה הרגילה בשיעור של 130% מהצריכה הרגילה; צריכה חריגה – המהווה חריגה בשיעור של 150% מהצריכה הרגילה, וצריכה חריגה מאוד בשיעור של 200% מהצריכה הרגילה.
להבחנה זו בחריגות הצריכה נפקות לעניין האחריות של תאגיד המים על אופן יידוע הצרכן על צריכתו החריגה. כך על פי הכללים במקרה של צריכה גבוהה על התאגיד להודיע לצרכן בחשבון התקופתי העוקב, במקרה של צריכה חריגה יודיע התאגיד לצרכן בתוך 5 ימי עסקים ממועד ביצוע הבדיקה השוואתית, ובמקרה של צריכה חריגה מאוד, על התאגיד להודיע לצרכן בלא דיחוי על הצריכה החריגה, בטלפון או באמצעות מסרון (ככל שהדבר מתאפשר).
סקירת פסקי דין – כללי תאגידי מים וביוב
בפסק דין שניתן בת"א 36584-07-13 חן ואח' נ' מעיינות זיו בע"מ נידון מקרה של צריכה חריגה מאוד אצל צרכן והאופן בו התאגיד נדרש לפעול. עילות התביעה נשאבו מדיני הנזיקין, ובית המשפט התבקש לקבוע כי אין העותרים מחויבים כלל לשלם את החוב שנצבר לחובתם בתאגיד, משום שלטענתם נגרם, ברובו הגדול, בשל הפרת חובה חקוקה או התרשלות מצד התאגיד.
בית המשפט קיבל את העתירה ופסק בתחילה כי, הדרך הנכונה להשיג על דרישת תשלום שהוצאה ע"י תאגיד מים וביוב, הינה באמצעות תובענה לסעד הצהרתי שתוגש לבית המשפט המוסמך על פי סכום הדרישה. לגופו של עניין פסק כי הוכחו כל יסודותיהן של עוולת הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות. בית המשפט קבע כי במקרה של צריכה חריגה מאוד על התאגיד לפעול בהקדם האפשרי ואין להמתין לגמר ביצוע הבדיקה ההשוואתית על מנת ליידע את הצרכן על צריכתו החריגה מאוד. כמו כן חובה על התאגיד לשלוח מסרון ו/או לטלפן לצרכן (כאשר קיים מידע). משהסתפק התאגיד במשלוח מכתב, הפר התאגיד חובה חקוקה המוטלת עליו על פי דין, חובה שנועדה למנוע את הנזק שנגרם בסופו של דבר לתובעים. עוד נפסק כי העובדה שהתאגיד נמנע מליידע את התובעים בדבר הצריכה החריגה מאוד בהקדם האפשרי, והסתפק במשלוח מכתב בדואר, זאת אף מבלי להבטיח שיצא באותו היום, מהווה סטייה מסטנדרט הזהירות הסביר, ולפיכך מדובר בהתרשלות. כמו כן נקבע כי התאגיד הוא שצריך לשאת בעלות צריכת המים החריגה שאותה יכול היה למנוע בנקל, ללא כל מאמץ או השקעה מצדו. הצריכה החריגה בוטלה.
פס"ד הטיל למעשה אחריות על תאגיד המים על נזק מתמשך שנגרם לצרכן כפועל יוצא מרשלנותו אף על פי שלתאגיד אין יד בנזילה אצל הצרכן.
סיכום – אחריות תאגידי המים במקרה של צריכה חריגה עקב נזילה
לסיכום, צרכן הסבור כי חיובו החריג במים נובע מהתרשלותו של תאגיד המים ומהפרת חובה חקוקה (ידוע בהקדם האפשרי) ואינו מסתפק רק בתיקון החשבון על פי כללי המים, באפשרותו להגיש תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט המוסמך לביטול חשבון המים החריג.
לקבלת פרטים נוספים אודות אחריות תאגידי המים במקרה של צריכה חריגה עקב נזילה ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד בן אליעזר ושות' בטלפון: 03-6954100 info@be-law.co.il