ביהמ"ש קיבל את התובענה בקובעו כי העירייה אינה יכולה לנקוט בהליכי הוצל"פ למימוש שיעבוד מכח סעיף 11א(2) לפקודת המיסים (גבייה) לחוב ארנונה ומים הרובץ על נכס שלא רשמה לגביו שעבוד.
לצורך גביית החוב לא רשמה העיריה שיעבוד על זכויות המבקש בנכס נשוא החוב אלא נרשמו שיעבודים על פי סעיף 11 א(2) לפקודת המיסים (גבייה), על זכויות החייב בשני נכסים אחרים.
ביהמ"ש נדרש לשאלה האם העירייה יכולה לפעול נגד חייב לצורך גביית חוב ארנונה ומים במסגרת הליכים למימוש משכון /משכנתא בלשכת ההוצל"פ כאשר אותו משכון/ משכנתא לא רשומים על הנכס שבעניינו הצטבר חוב הארנונה והמים, רשומים על נכסים אחרים של החייב.
ביהמ"ש הפנה להלכת ביהמ"ש העליון בבג"צ 7009/04 שם נקבע כי ארנונה נכנסת לגדר סעיף 11 א (1) לפקודת המיסים (גביה) וכי ניתן להטיל שיעבוד בעניין חוב ארנונה רק בנוגע למקרקעין שבגינם לא שולם חוב הארנונה, וכאשר הבעלים הוא גם המחזיק של המקרקעין .
בנסיבות תיק זה, משלא רשמה העירייה שיעבוד על הנכס נשוא החוב, אזי לא ניתן לפעול נגד המבקש לצורך גביית החוב ע"י הליכי הוצל"פ לצורך מימוש משכון / משכנתא שנרשמו לגבי נכסים אחרים לפי ס' 11א(2).
ה"פ 12466-05-14 ליבוביץ נ' עירית תל-אביב-יפו