לתובע, עו"ד במקצועו, נודע בדיעבד על רישומו בעירייה כמחזיק בנכס אגב פעולות אכיפה במסגרתן הוטלו על התובע שלושה עיקולים במועדים שונים, חרף העובדה שלא החזיק בנכס בשל הסכם שכירות שלא יצא לפועל. התובע דרש פיצויים לפי חוק לשון הרע בשל עיקולים, שלטענתו הוטלו שלא כדין. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וחזר על ההלכה לפיה אפשר שיהיו מקרים בהם תוחזק הרשות כמי שהיתה צריכה לבצע בדיקות אקטיביות באשר לזהות המחזיק בהצטבר ראיות מחשידות. באשר לסעד המבוקש ציין בית המשפט כי עיקולים מהווים פרסום מכוח חוק לשון הרע שיש בהם להשפיל ולפגוע בשמו הטוב של התובע. עם זאת בשל אשמו התורם של התובע, עו"ד שעוסק בין היתר במשפט מוניצפאלי, הואיל ולא הגיש ערר על החלטת מנהל הארנונה הדוחה השגה שהגיש, נפסק סעד כספי רק בשל שני עיקולים שלא הוטלו כדין.
ת"א 26845-10-12 בר-עוז נ' עיריית חיפה