ארנונה – מידת התערבות ביהמ"ש בהחלטות וועדת ערר

ההליכים בוועדת הערר

לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב כי החלטת ועדת ערר לקבוע סיווג ארנונה מבין מספר סיווגים אפשריים, היא החלטה המצויה במתחם הסבירות ואין הוא מוצא מקום להתערב בה*.

מדובר בערעור על החלטת ועדת הערר ארנונה אשר קבעה כי 'רשת משחקיות פעלטון', המפעילה משחקיית "ג'ימבורי", תסווג לפי סיווג "עסק אזור א'" ולא לפי סיווג "אולמות ספורט מסחריים" הקבוע בצו הארנונה.

פעלטון טענה בהשגה וערר, כי הפעילות בנכס היא פעילות ספורט המותאמת ומאופיינת בציוד ובאבזור שלה, לקהל היעד שלה – ילדים. לפיכך, ביקשה היא לסווג את הנכס לפי סיווג "אולמות ספורט מסחריים".

ועדת הערר קיבלה את פרשנות פעלטון להגדרת ספורט וקבעה כי: "לדעתנו, ניתן להגדיר ספורט כפעילות שמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי, או בהנאה ודרכים אחרות. בדרך כלל הספורט יכלול פעילות גופנית מאומצת, אך יש ענפי ספורט דוגמת שחמט שאין בהם פעילות גופנית רבה" אך דחתה את הערר בנימוק כי לא הוכח כי אכן זה השימוש בנכס.

ערעור על החלטת וועדת הערר

על החלטת ועדת הערר הוגש ערעור בטענה כי הסיווג הראוי לנכס הוא "אולם ספורט מסחרי" כקבוע בצו הארנונה של עיריית רמת גן, זאת בהתאם לשימוש בפועל שנעשה בנכס ובהתאם להלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון לפיה, מקום בו השימוש בנכס נוטה בין סיווג ספציפי לבין "סיווג סל", יגבר הסיווג הספציפי על פני הסיווג השיורי.

פסיקת ביהמ"ש

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את הערעור ופסק כי המבחן העיקרי לסיווג נכס וקביעת תעריפי הארנונה, הינו מבחן ייעוד השטח והשימוש בו. כאשר הדין מאפשר מספר סיווגים חוקיים, לא ימיר ביהמ"ש את שיקול הדעת הנתון לוועדת הערר בשיקול דעתו, גם אם הוא היה מגיע למסקנה אחרת.

בית המשפט, למרות שהביא מפרשנותו של מילון אבן שושן שתומכת לכאורה בטענת העיריה לפיה המונח "ספורט" כולל פעילות גופנית הישגית ותחרותית, קובע שלא ניתן היום להסתפק בהגדרה מצומצמת זו וכי יש להכליל  גם את הספורט העממי  וכי המונח "ספורט" אינו חייב לכלול אלמנט תחרותי או הישגי, וכי מטרתה של הפעילות הגופנית ע"פ הגדרת משרד התרבות והספורט הינה, בין היתר, גם בילוי ופנאי.

למרות כל אלה, דחה בית המשפט את הערעור בטענה כי ההלכה היא, כי כאשר הדין מאפשר מספר סיווגים חוקיים, לא ימיר בית המשפט את שיקול הדעת הנתון לוועדת הערר בשיקול דעתו, גם אם הוא עצמו היה מגיע למסקנה אחרת, אילו בחן את הסיווג מלכתחילה.

השלכות קביעת ביהמ"ש

לפסק הדין השלכה לא רק על סוגי עסקים אלו אלא על מגוון רחב של תחומי עיסוק דומים כגון באולינג, אולמות ריקודים, החלקה על הקרח ועוד.

לבית המשפט העליון הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק הדין, בטענה כי אין הלכה בעניין זה וכי מדובר בטעות שיפוטית ברורה  כאשר קבע כי הוא אינו מתערב בהחלטתה של ועדת הערר בנימוק שאין זה מתפקידו, כערכאת הערעור, להחליף את שיקול דעתה של ועדת הערר, אלא לבחון האם החלטת הועדה אינה חורגת ממתחם הסבירות הפרשני של הוראות החוק. או אז, מאחר ומצא כי ההחלטה אינה לוקה בחוסר סבירות, דחה את הערעור.

בבקשת הערעור מתבקש בית המשפט העליון "לעשות סדר", ולקבוע הלכה ברורה וחד משמעית בנושא עילות ההתערבות ותפקידיה של ערכאת הערעור, בערעורים על החלטות של ועדות ערר לענייני ארנונה ובסוגיה, האם נדרש ביהמ"ש של ערעור לבחון את מתחם הסבירות של החלטת ועדות הערר בלבד, או שמא, שומה עליו להכריע האם ההחלטה תואמת את הפרשנות הנכונה של החוק. חשוב לציין, כי הסוגיה נשוא הבקשה הינה בעלת השלכות רוחביות, המשפיעות על הליכים רבים המתנהלים בבתי המשפט, וחורגות ממתחם המקרה הקונקרטי נשוא הבקשה. אם לא די בכך, העיוות המשפטי הנובע מפסקי דין נשוא הבקשה דנן, הוליד פסיקה סותרת ועיוותי דין מובהקים, באופן הקורא והדורש התערבות של ביהמ"ש העליון בסוגיה וקביעת הלכה ברורה וחד משמעית.

לקביעת בית המשפט העליון תהיה גם השפעה על הדין באשר לסיווג נכס מקום בו השימוש בנכס מאפשר החלת מספר סיווגים אפשריים לצו הארנונה ובכלל זה האם הרשות צריכה לגבות על פי הסיווג הנמוך ביותר, בדומה להלכה הקיימת בעניין סיווג נכס שהוא ריק משימוש.

*עמנ (ת"א) 41787-10-12 רשת משחקיות פעלטון בע"מ נ' מנהלת הארנונה בעיריית רמת גן

לקבלת פרטים נוספים על מידת התערבות ביהמ"ש בהחלטות וועדת ערר ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד בן אליעזר ושות' בטלפון: 03-6954100 info@be-law.co.il