"עיגול" שטחים (הגדלת השטח הבנוי למעשה אל המ"ר השלם הקרוב) אסורה ועל העירייה לחייב נכס לפי שטחו המדויק.
ביהמ"ש העליון פסק בערעור על החלטה בתובענה ייצוגית כי פרשנותה הראויה של תקנה 3(א) לתקנות הסדרים במשק המדינה (הקובעת כי- "חישוב שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית אשר תוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע") היא שעל כל הרשויות המקומיות לפעול לפי השטח המדויק. כלומר, עליהן לחשב את הארנונה לתשלום בגין הנכסים שבתחומן על בסיס נתון השטח המדויק שנמדד עבור כל נכס, כולל חלקי מטרים רבועים.
ביהמ"ש מציין כי גבייה לפי שיטה אחרת (עיגול תמיד למעלה, עיגול תמיד למטה או עיגול מעלה-מטה לסירוגין) היא בלתי חוקית.
עוד קובע ביהמ"ש במטרה לסייע לרשויות המקומיות להיערך עם תוצאות החלטתו, כי זו תחול פרוספקטיבית בלבד (צופה פני עתיד). בנוסף נקבע כי מועד תחילתה של ההלכה תיכנס לתוקף ביום 1.1.2018 אך החל מיום 1.1.2016 על רשויות מקומיות שיש בידיהן נתונים מדויקים בדבר שטחי הנכסים שבתחומן או חלקם לחייבם בארנונה לפי השיטה המדויקת.
רעא 2453/13 אלעזר עמר נ' עיריית חדרה