ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף שהגישו המבקשות בקובעו כי הליך הדיון הנוסף הוא הליך חריג השמור למקרים נדירים והמקרה הנ"ל אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים שבחריגים המצדיקים דיון נוסף.
המבקשות הגישו בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בימ"ש העליון בעע"ם 867/11 עיריית תל אביב נ' אי. בי. סי ניהול ואחזקה בע"מ, בו התקבל ערעורה של עיריית ת"א ובמסגרתו נקבע כי דין העתירות שהגישו המבקשות לבית המשפט לעניינים מינהליים להידחות מחמת שיהוי.
יוזכר כי לאחר דיון מקיף וממצה בדוקטרינת השיהוי המינהלי, על כלל השיקולים הרלוונטיים להפעלתה, ובתחולתה של הדוקטרינה במקרים שעניינם "חקיקת ההקפאה", קבע בית המשפט כי איזון בין השיקולים המתחרים מקים חזקה שלפיה עתירה מינהלית המכוונת לפגם משורשר שנפל בצו ארנונה המוגשת בחלוף שבע שנים ממועד התקנתו של הצו הפגום לוקה בשיהוי אובייקטיבי המביא לדחיית העתירה. כאשרהלכה זו תחול הן ביחס לעתירות התוקפות בתקיפה ישירה צווים שנפלו בהם פגמים משורשרים, הן ביחס לתביעות אזרחיות להשבה של סכומים שנגבו שלא כדין מחמת פגם משורשר.
יוער בהקשר זה כי ביהמ"ש לא קבע כי לעולם אין להידרש לעתירה שהוגשה בחלוף שנים רבות מאז שנפל הפגם בצו הארנונה, ועדיין כל מקרה ייבחן לגופו, תוך מתן משקל הולם לשיקולים הרלוונטים, כגון משך הזמן שחלף מאז נפל הפגם ומידת הפגיעה באינטרס הציבורי.
בבקשה לדיון נוסף טענו המבקשות בין היתר כי פסק הדין "מהווה חידוש הלכה אשר קשיותו אינה יכולה להותירו על כנו". טענתן העיקרית היא כי בית המשפט יצר "יש מאין כלי משפטי חדש" המעניק הגנה רחבה מידי לרשויות המקומיות, וכי לפי פסק הדין לא ניתן לתקוף מעשה של הרשות אשר חלפו שבע שנים ממועד עשייתו.
ביהמ"ש קבע כי אין מקום להורות על קיום דיון נוסף שכן פסה"ד אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים שבחריגים המצדיקים דיון נוסף בו.
דנ"מ 116/15 אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ ואח' נ' עיריית תל אביב