עו"ד אייל אקשטיין ועו"ד צביקה בן אליעזר
לאחרונה ניתן פסק דין שדן בכללים המתירים לתאגידי מים וביוב לדגום את שפכי הביוב של נכסים שלא למגורים ולחייב בקנסות עבור חריגות מהתקן. בתיק ת"א 69375-03-16 אינטל ישראל (74) בע"מ נ' מי כרמל בע"מ נדונו שאלות המהוות נקודות מחלוקת עקרוניות בין תאגידי מים וביוב וגופים המחויבים בתשלומים עבור שפכי תעשייה. סיכמנו עבורכם את עיקרי פסק הדין. קריאה מהנה!
במרכז הפיתוח של חברת אינטל מטבח בו מיוצרות מידי יום כ-1,800 מנות עבור עובדי המתחם.
תאגיד מי כרמל שלח לאינטל דרישות תשלום עבור הזרמת שפכי תעשייה מכוח כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"א-2011 .
טענתה העיקרית של אינטל הייתה כי היא אינה 'מפעל' בהתאם לכללים ולהגדרות הקבועות בחוק הואיל והשפכים המוזרמים ממטבחה אינם בגדר 'שפכי תעשייה' ובנוסף, לא נקבעו בכללים קריטריונים ברורים לגבי הצורך בטיפול מקדים או בניטור של שפכים שמקורם במטבח.
במקרה הנדון, לא היה חולק על כך שאינטל עומדת בחלק הראשון של ההגדרה- קרי בנכס מייצרים או נותנים שירות. המחלוקת נסובה על החלק השני של ההגדרה – האם מהמטבח מוזרמים 'שפכי תעשייה' או 'שפכים סניטריים'.
לאחר בחינת ההגדרות הקבועות בחוק, ביהמ"ש הגיע למסקנה לפיה שפכי תעשיה הם שפכים אשר "לפי טיבם וכמותם נדרש לגביהם טיפול מקדים לפני כניסתם למערכת הביוב". כלומר – שפכים שמקורם במטבח ייחשבו כשפכי תעשיה, אם לפי טיבם וכמותם נדרש לגביהם טיפול מקדים.
ואולם, לטענת אינטל משלא נקבעו בתקנות מהם הקריטריונים על פיהם שפכים שמקורם במטבח טעונים טיפול מקדים לפי טיבם וכמותם – לא ניתן לראות בשפכים שמקורם במטבח כשפכי תעשייה. ביהמ"ש דחה טענה זו, וקבע כדלקמן:
"התשובה לשאלה האם שפכי המטבח של התובעת הם שפכי תעשיה אם לאו, תלויה בתשובה לשאלה העובדתית – האם הנתבעת קבעה לתובעת הוראות לעניין טיפול מקדים בשפכים אלה או האם נעשה ניטור של איכות שפכי התעשיה של התובעת – ניטור אשר משמעותו היא כי השפכים המדוברים הם שפכי תעשיה, ובהמשך לשאלות העובדתיות הנגזרות ממנה – האם התובעת עררה ובהמשך ערערה על הוראות אלה, ככל שניתנו, והאם עררה או ערעורה התקבלו".
משמעות קביעת ביהמ"ש היא שהמחלוקת בשאלה האם שפכים שמקורם במטבח הם שפכי תעשייה, תלויה באם התאגיד קבע למפעל הוראות לטיפול מקדים או ניטור של שפכים אלו. הסמכות לקבוע האם שפכי מטבח הינם שפכים תעשייתיים הינה סמכות מקצועית הנמצאת בידי התאגיד, באמצעות קביעת הוראות לטיפול מקדים וניטור. משקבע התאגיד כי השפכים חייבים בטיפול מקדים או ניטור, רשאי הוא גם לחייבם כשפכי תעשייה. על קביעתו של התאגיד לבצע טיפול מקדים בשפכים או ניטור של שפכים רשאי המפעל לערער. מהאמור ניתן גם להסיק, כי כאשר התאגיד לא קובע הוראות לטיפול מקדים בשפכי המטבח, הם לא יחשבו שפכי תעשייה.
מספר הערות לסיום:
מדובר בהחלטה של בימ"ש השלום, אשר אינה מחייבת בתי משפט באותה ערכאה ובערכאות גבוהות יותר. יצוין עוד שהוגש ערעור על ההחלטה, אך טרם ניתנה בו הכרעה.
לעמדתנו, קביעתו של ביהמ"ש לפיה סעיף 51 לחוק, המסמיך את התאגיד להורות למפעלים בתחומו על טיפול מקדים וניטור שפכים, הינו מקור מכוחו התאגיד מוסמך להטיל חיובים הינה קביעה מרחיקת לכת. נדמה כי מטרת הסמכויות המסורות לתאגיד בסעיף 51 לחוק עיקרן לאפשר לתאגיד סמכויות בדבר מניעת זיהום שפכים, ואין כל הוראה מפורשת לפיה סמכויות אלו כוללות הטלת חיובים עבור חריגות מהתקן.
זאת ועוד, לאור העיקרון המשפטי לפיו לרשות אין סמכויות מלבד אלו הקבועות באופן מפורש בחקיקה, ולאור הפרשנות המצומצמת עוד יותר שניתנת לסמכויות שעניינן הטלת מיסים וגביית תשלומים, לדעתנו ייתכן כי החלטת ביהמ"ש אינה עומדת בקנה אחד עם עקרונות אלו.
לאור פסק הדין, מומלץ ביתר שאת לבדוק ולתקוף החלטות של התאגיד כבר בשלב תכנית הניטור ו/או בעת קבלת הוראות לטיפול מקדים.
* כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.