עת"מ 39978-12-15 עמיגור 2000(99) בע"נ נ' עיריית תל אביב יפו ואח'
בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל עתירה של חברת עמיגור 2000 (99) בע"מ בשל כך שמנהל הארנונה לא השיב כלל להשגה.
העותרת הינה חברת לניהול ואחזקת מבנים האחראית לתחזוקה וניקיון של נכס מסחרי ברח' ברודצקי 43 ברמת אביב.
ביום 11.2.15 שלח המשיב לעותרת חיוב ארנונה בגין שטח קרקע (חניון) בתחולה מיום 1.1.09 מכח הסדר שהגיעה העירייה עם חברה אחרת, שפתחה בהליכים כנגד העירייה, ואשר נדרשה תחילה לשלם את חיובי הארנונה בגין שטח החניה.
העותרת הגישה השגה על חיוב ארנונה בטענה, כי איננה מחזיקה בשטח נושא החיוב וכי אין מקום להטיל עליה חיוב למפרע לתקופה מ 1.1.09.
השגת העותרת לא נענתה על ידי מנהל הארנונה. לטענת העותרת, יש לראות את ההשגה כהשגה שהתקבלה ולבטל את הודעת השומה שנשלחה אליה.
בית המשפט קיבל את העתירה בנימוק כי אין מדובר באיחור במתן מענה על ידי מנהל הארנונה להשגה, איחור אשר במקרים מסוימים ניתן להכשירו, אלא כי מדובר באי מתן מענה לעותרת, במשך תקופה ארוכה מאז ההשגה. בית המשפט הדגיש את חומרת הסנקציה הקבועה בסעיף 4 לחוק הערר בשל אי מתן מענה, על מנת לאפשר לנישומים לתכנן את פעולותיהם, והצורך לסיים את ההתדיינות בקשר לחיוב בארנונה בתוך תקופה מסוימת.
לגופו של עניין, טענת 'איני מחזיק' שהעלתה העותרת שהינה טענה עובדתית לא נבדקה לגופה.
בית המשפט הבהיר כי בטרם שליחת הודעת היה על העירייה לבדוק האם העותרת היא הגורם הנכון לשאת בתשלום הארנונה בגין שטח החניון ולא להסתמך . בית המשפט אף הטיל ספק בהסכם הניהול שנחתם בין העותרת לבין נציגות הבית המשותף כאסמכתא לכך שהעותרת מחזיקה בשטח החניון, בין היתר משום שהעירייה אינה צד להסכם.
לסיכום, התעלמות מטענות העותרת והסתמכות על דברים שנמסרו להם על ידי גורם אינטרסנטי אחר, אינם יכולים להוות תחליף לבדיקה ולמענה להם היתה זכאית העותרת, במסגרת השגתה.