במישור שבין עסקים הפועלים למטרת רווח מקסימלי לבין גופים הפועלים שלא למטרות רווח (מלכ"רים) קיימים גם עסקים הפועלים אמנם להשאת רווחים אך מיישמים עקרונות חברתיים, כאשר בכל הקשור להיבטי ארנונה עסקים אלה "נופלים בין הכיסאות".
הפחתת ארנונה ככלי לקביעת מדיניות
האם הרשויות המקומיות צריכות לסייע לאותם עסקים שתורמים לרווחת הציבור ומעודדים הפחתת מחירים במשק אך אינם נופלים להגדרה של נכסים "פטורים" מארנונה?
אין ספק שהארנונה יכולה להוות כלי יעיל בידי המחוקק לעידוד הקמת בתי עסק "חברתיים" כדוגמת קופיקס באמצעות קביעת סיווג חדש ותעריף ארנונה מופחת בצדו.
כידוע, המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 נגד מחירי הדיור ומצוקת יוקר המחיה, הגבירה את המודעות של הציבור ואת הרצון להוביל שינוי אמיתי גם בנושאים הכלכליים – חברתיים.
הפחתת ארנונה – רשת הקפה קופיקס
רשת בתי הקפה קופיקס, אשר בימים אלה חוגגת שנתיים להיווסדה, נולדה בעקבות המחאה החברתית וחרטה על דגלה שינוי חברתי בדרך של מכירת מוצרים, ובראשם קפה, במחיר אחיד של 5 ₪ בלבד. לאחרונה אף התרחבה הרשת עוד יותר עם פתיחת רשת סופרים -"סופר קופיקס" המציעה גם כן מוצרים במחיר אחיד של 5 ₪.
בעקבות "מהפכת הקפה" שהתחילה קופיקס ושזכתה להצלחה ולהד ציבורי נרחב, הוקמו רשתות מתחרות נוספות ברחבי הארץ המציעות גם הן מוצרים ב-5 ₪. בד בבד רשתות ועסקים קיימים אשר עד כה לא היו להם מתחרים, כמו ארומה, נאלצו גם הם להוריד מחירים על מנת לעמוד בתחרות ולהמשיך להיות אטרקטיביים.
השימוש בארנונה לקידום מדיניות כלכלית-חברתית-סביבתית אינו דבר חדש. כך למשל, בשנת 2001 קבע המחוקק תעריף מופחת לבתי תוכנה וזאת במטרה לעודד הקמה של בתי תוכנה בארץ. לצורך השוואה, במקום לשלם ארנונה בסך 362 ₪ למ"ר משלמים בתי תוכנה בת"א 158 ₪ בלבד למ"ר.
אגב, עסקים ומשרדים בת"א, לרבות קופיקס, מחויבים בארנונה של 362 ₪ למ"ר כמעט פי 2.5 מבתי תוכנה. תעריפים דומים לעסקים ניתן למצוא גם ברמת גן, ירושלים, הרצליה, נתניה, פתח תקווה ועוד.
גם השלטון המרכזי יכול לקבוע סדרי עדיפויות ולהורות על קביעת תעריפי ארנונה ככלי מדיניות להגשמת אינטרסים מסוימים. רק לאחרונה נקבע סיווג ארנונה מופחת מאוד (6 אג' למ"ר) למתקנים ליצור אנרגיה סולארית במטרה לעודד ולפתח את הקמתם.
תעריפי הארנונה לעסקים הינם בין התעריפים הגבוהים ביותר הקיימים בצווי הארנונה של הרשויות המקומיות, להוציא תעריפי ארנונה של בנקים.
מהו עסק חברתי? ומדוע יש להפחית ארנונה עבורו?
המחוקק ראה לנכון, ובצדק, להיטיב עם בתי תוכנה ואין סיבה שלא יטיב גם עם עסקים העונים להגדרת "עסקים חברתיים" .
השאלה שעולה היא מה הוא אותו עסק חברתי, כיצד ניתן לבדל אותו מעסקים אחרים, ובאילו קריטריונים עליו לעמוד כדי להיכנס להגדרה.
עסק יחשב "חברתי" אם הוא מציע מוצרים במחיר אחיד, נמוך וקבוע (מחיר "פיקס"). עליו גם להיות בעל ערך חברתי כלכלי מוסף אשר עצם קיומו מביא או עתיד להביא להפחתת מחירים במשק כדוגמת קופיקס ובכך לרווחת הציבור.
בכל מקרה, כדי ליצור אחידות בין הרשויות המקומיות השונות מומלץ כי המחוקק יקבע קריטריונים ברורים למהו "עסק חברתי" ויותיר מרווח תמרון קל לרשויות.
הפחתת ארנונה לעסקים חברתיים תהווה תמריץ טוב לעסקים להורדת מחירים, מה שיביא לתחרות בריאה בין בתי עסק, פתיחה של בתי עסק חדשים וסניפים נוספים ברשתות הקיימות, כאשר הציבור יצא נשכר. זהו מצב של win-win situation .
צריך להבין כי הארנונה היא כלי חשוב ואפקטיבי לקידום של אג'נדות חברתיות כלכליות והמחוקק מודע לכך. הפחתת ארנונה באמצעות קביעת סיווג חדש תעודד הקמה של בתי עסק המציעים מחירים הוגנים ובכך מקדמים בצעד אחד נוסף את מאבק הציבור בישראל ביוקר המחייה.
הפחתת ארנונה לעסקים חברתיים מאפשרת התאמה בארנונה לקבלת פרטים נוספים בנושא ולייעוץ ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד בן אליעזר ושות' בטלפון: 03-6954100 כתובת מייל: info@be-.law.co.il
יעניין אתכם לקרוא גם את המידע הבא: