יש להחיל את דיני ההתיישנות גם ביחס ל"הליכי גבייה פסיביים" קרי, רשות מקומית אינה יכולה לנקוט הליכי גביה גם בדרך של הימנעות ממתן אישור לטאבו בשל חובות ארנונה.בית משפט עליון דחה את הערעור של עיריית חיפה וקבע כי בחלוף תקופת ההתיישנות הרשות לא רשאית לדרוש את פירעון החובות שהתיישנו כתנאי למתן אישור או תעודה לטאבו.
בית המשפט בחן את הערעור לאור הלכת נסייר (רע"א 187/05), שם נפסק כי דיני ההתיישנות חולשים על "הליכי גבייה אקטיביים", קרי הליכים לגביית חובות שרשויות יוזמות מכוח פקודת המסים (גביה). הדיון בענייננו נסב כאמור אודות השאלה האם יש להחיל את דיני ההתיישנות אף על "הליכי גבייה פסיביים".
ביהמ"ש קבע כי אין מקום לסטות מהלכת נסייר ככל שעסקינן בהחלת דיני ההתיישנות על "הליכי גבייה אקטיביים" ויש להחיל את דיני ההתיישנות אף על הליכים המכונים "הליכי גבייה פסיביים" ומכאן שהרשות לא רשאית לדרוש את פירעון החובות שהתיישנו, כתנאי להשלמת רישום עסקה והנפקת תעודה.
יצוין כי בהלכת נסייר אומץ כלל הקובע שפעולת גבייה שהובאה לידיעת החייב מקימה חזקה בדבר איפוס מרוץ ההתיישנות, כך שיש להתחיל ולמנות את התקופה מחדש. בענייננו קובע ביהמ"ש כי יש לאמץ כלל זהה אף לעניין תקופת ההתיישנות החולשת על הליכי גבייה פסיביים. בנוסף נקבע כי ההלכה החדשה תחול מכאן ולהבא בלבד ולא על חובות קודמים שנצברו.
עע"מ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ