רשות המים עשתה מהלך נוסף ומשמעותי ברפורמה במשק המים והביוב, שהחלה עם חקיקתו של חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א – 2001 והקמתם של תאגידי המים והביוב (להלן: "תאגידי המים") שהחליפו את הרשויות המקומית בכל הקשור בהפעלת משק המים והביוב הציבוריים.
כללי תאגידי מים וביוב
המהלך הנוכחי נועד להסדיר את הכללים בדבר מימון התשתיות של תאגידי המים אשר נקבע עד היום בהסדרי ביניים, ירושה מהתקופה בה משק המים והביוב נוהל על ידי הרשויות המקומיות. משמעותו של המהלך – מימון התשתיות המוניציפאליות באמצעות היטלי פיתוח (מים וביוב) שהוטלו מכוח חוקי עזר מקומיים עבר מן העולם. מעתה, ימומנו התשתיות המוניציפאליות לפי כללים ארציים שיחולו על כלל התאגידים.
המשמעות להתקנת כללי דמי הקמה
ביום 31.3.2015, פורסמו כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה – 2015 (להלן: "כללי דמי הקמה"), אשר תכליתם להסדיר את סמכותם של תאגידי מים לחייב נכסים בתחומם בתשלום עבור הקמת מערכות המים והביוב.
עד להתקנת כללי דמי ההקמה, נסמכו תאגידי המים על הוראות שעה, שאפשרה להם להמשיך ולגבות היטלי מים וביוב מכוח חוקי העזר העירוניים שהם ירשו מהרשות המקומית שבנעליה הם נכנסו.
מצב זה, יצר אנומליה וחוסר בהירות לגבי סמכויות התאגידים בעניין גביית היטלי פיתוח. לא בכדי, הוראת השעה תוקנה מספר פעמים, בעיקר בעקבות תובענות ייצוגיות שהוגשו ותקפו את החיובים שהשיתו תאגידי המים מכוחה.
אין ספק, כי מצב הביניים שבין הקמת התאגידים ועד להתקנת כללי דמי ההקמה, אשר יצר חוסר ודאות, לא היטיב עם הנישומים ועל כן התקנת כללים אשר אמורים לתת מענה אחיד לשאלת מימון התשתיות של התאגיד הינה פעולה ברוכה. זאת ועוד, יצירת תעריפים ארציים אחידים תוסיף גם היא אלמנט של יציבות וודאות אצל הנישומים, בעיקר אצל יזמי נדל"ן וקבלנים.
החידושים בדמי הקמה
לכן, המשמעות של התקנת דמי ההקמה והעברתם מן העולם של חוקי העזר מרחיקת לכת, הן לתאגידי המים והן לנישומים. עיקרי החידושים והשינויים שמצאנו בדמי ההקמה לעומת המצב ערב התקנתם, יובאו להלן:
1. כללים ארציים אחידים לתשלום עבור הקמת תשתיות מוניציפאליות.
2. תעריף בסיס ארצי אחיד במקום תעריפים מקומיים.
3. תשלום עבור רכיב הבניה בלבד (ללא קרקע).
4. שטחי בניה של מרתפי חניה אינם חייבים בתשלום.
5. הרחבה של הגדרת "בעל הנכס" החייב בתשלום דמי ההקמה.
6. חיובים מופחתים לגופים "עתירי שטח" (כמשמעותם בכללי דמי הקמה).
7. הליכים לביטולה ו/או הפחתתה של דרישת תשלום.
התעריף הארצי הבסיסי, יעמוד על 76.72 ₪ למ"ר, בתוספת מע"מ. לתעריף זה יש להוסיף את התעריף שנקבע לתאגיד שהוגדר "הררי" ובהתאם לתעריף לבניה בצפיפות נמוכה / גבוהה.
באופן עקרוני, עילות החיוב בתשלום דמי ההקמה אינן שונות בתכליתן מעילות החיוב אשר היו קבועות במרבית חוקי העזר. עילות החיוב החלופיות הינן: בניה בנכס (הוצאת היתר בניה), הקמת תשתית המשרתת את הנכס, חיבור הנכס לתשתית הציבורית, בניה חורגת.
הוראה משמעותית בכללי דמי הקמה, נוגעת לשאלה מה יעלה בגורלו של נכס שבעת פרסום הכללים כבר בנוי ואינו מהווה "בניה חריגה" או "בניה ללא היתר". עד היום, תאגידי המים (כמו גם הרשויות המקומיות) נהגו להתעלם מעילות החיוב הקבועות בחוקי העזר שלהן ולחייב גם נכסים קיימים, מבלי שהתקיימה עילת חיוב, בטענה כי לא שולמו בגינם היטלים. על פי כללי דמי ההקמה, רואים בכל בניין שהיה קיים או החלה בנייתו לפני פרסום הכללים ככזה ששולמו בגינו היטלי פיתוח או תשלומים אחרים, או במילים אחרות, בנין הפטור מתשלום דמי הקמה.
סיכום – מהפכה במימון התשתיות
אין ספק, שתאגידי המים לא יתנו להוראה כזו לעבור "בשקט" וכבר ניתן לצפות את הלחץ שיופעל על ידם על רשות המים לביטולה או למצער ריכוכה של ההוראה. ניסיון העבר מלמד, שהנוסח שפורסם אינו בבחינת סוף פסוק ורשות המים מתקנת את הכללים שהיא מתקינה "תוך כדי תנועה".
חשוב לציין, מועד כניסתם לתחולה של כללי דמי ההקמה (להבדיל ממועד פרסומם) הינו 1.5.2015. בתקופה זו, רשאים תאגידי המים להוציא חיובים לתשלום היטלי פיתוח מכוח חוקי העזר. ואולם, דרישה לתשלום היטלי פיתוח שהומצאה לבעל נכס לפני יום 25.3.2015 תעמוד בתוקפה, אך לגבי דרישה שהומצאה לאחר מועד זה רשאי בעל הנכס לדרוש להמירה בדרישה לפי כללי דמי הקמה.
כללי דמי הקמה מהווים מהפכה בתחום של היטלי הפיתוח ומימון תשתיות המים והביוב ואנו צופים מאבקים רבים בין הנישומים לתאגידי המים בעקבות פרסום הכללים.
מומלץ כתמיד ובייחוד כאשר מדובר בכללים "בוסריים", להעביר כל חיוב שמושת לפי כללים אלו ו/או לפי חוקי העזר לבדיקה מקצועית.
לקבלת פרטים נוספים אודות מהפכה במימון התשתיות וייעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד בן אליעזר ושות' בטל' 03-6954100 info@be-law.co.il