במקרה של התיישנות חוב ארנונה מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה במיסוי מוניציפאלי ולא להסדיר את העניין ללא עו"ד, שכן דיני התיישנות הם סבוכים.
לפגישת ייעוץ התקשרו:03-6954100 או השאירו פרטים:
הרשויות המקומיות הוגבלו לאחרונה על ידי פסיקת בית המשפט העליון ביכולת שלהם לגבות חובות ישנים ולכאורה נותרה לדיון השאלה האם הליכי גבייה מנהליים, שאותם נוקטת רשות מנהלית לצורך גביית חוב, בהתאם לסמכויות הקנויות לה בדין, משפיעים על מרוץ ההתיישנות לעניין הגשת תובענה אזרחית לבית המשפט בגין אותו חוב.
כידוע, על פי החוק רשאיות הרשויות המקומיות לפעול לגביית חובות ארנונה בשתי דרכים עיקריות: האחת באמצעות הגשת תובענה לבית המשפט, והשנייה – באמצעות הליכי גבייה מנהליים.
פסיקות ביהמ"ש
זה מכבר נקבעה על ידי בית המשפט העליון ההלכה, ברע"א 187/05 נעמה נסייר נגד עיריית נצרת עלית, אשר חיזקה את מעמדו של הנישום, אשר מעתה ואילך יוכל לטעון טענת התיישנות כנגד הליכי גבייה מנהלית, הננקטים כנגדו על ידי הרשות המקומית.
האם הליכי גבייה מנהליים עוצרים את מרוץ ההתיישנות?
בית המשפט הלך צעד נוסף בעניין ובעע"מ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ הורחבה ההלכה ונקבע כי, מכאן ולהבא, יש להחיל את דיני ההתיישנות אף בהליכי גבייה מנהליים פסיביים (סמכותה של הרשות לדרוש פירעון חובות שהתיישנו, כתנאי למתן האישור או התעודה).
ולא עוד אלא שבאותה הלכה הביע כבוד הנשיא גרוניס את עמדתו שלפיה נקיטת הליכי גבייה מנהליים שהובאו לידיעת החייב, לא רק משעה את מרוץ ההתיישנות, אלא מתחילה אותו מראשיתו. בית המשפט העליון, אם כן, התייחס פעם נוספת להשפעת הליכי גבייה מנהליים על מרוץ ההתיישנות לצורך נקיטת הליכי גבייה מנהליים נוספים, הפעם בהקשר של גבייה פסיבית.
אמנם בתי המשפט הציגו כבר עמדה בעניין, כך שנדחתה לא אחת טענת התיישנות נגד תובענה אזרחית, בגין נקיטת הליכי גבייה מנהליים בקביעה לפיה, אין כל מקום להבחין בין הליך גבייה מנהלי לבין הליך תביעה או תובענה המוגשים לבית משפט, זאת לאור הרציונאליים שבסיס מוסד ההתיישנות.
אלא שבית המשפט בתא"ק 20237-01-15 עירית ירושלים נ' פרידמן הציג לראשונה עמדה שונה והשיב בשלילה לשאלה זו וקבע כי הליכי גבייה מנהליים אינם משפיעים על מרוץ ההתיישנות לצורך הגשת תובענה בפני בית משפט.
בית משפט, בפס"ד מנומק ולאחר ניתוח מקיף של לשון הסעיפים הרלוונטיים בחוק ההתיישנות, של תכלית ההוראות הרלוונטיות בחוק ההתיישנות, ובחינת שיקולי מדיניות נוספים, לצד אבחון פסקי הדין הרלוונטיים בעניין, לרבות ההחלטות שצוינו לעיל, קבע בעניין זה, כי יש בסיס להבחנה בין הגשת תובענה לבית משפט, שמשעה את המרוץ, לבין נקיטת הליכי גבייה מנהליים, שאינה אמורה להשפיע עליו.
לצד הנימוקים הפורמאליים הנשענים על פרשנות מילולית של החוק וניתוח התכליות שבבסיסו, מעניינים דווקא הנימוקים הנסמכים על השיקולים הנוספים. היו אלו שיקולים שכוונתם ליצור טשטוש בין מעמד הרשות המקומית לבין מעמדו של כל תובע אחר, לצד שלילת או מניעת כל יתרון לרשות המקומית לעניין התיישנות תובענות בפני בית משפט באמצעות ניצול הכלים המנהליים.
מסקנת בית המשפט, אם כן, כי רק תובענה בפני בית משפט תוכל להשעות את המרוץ באשר להגשת תובענה בפני בית משפט, בעוד שאין בכוחו של הליך מנהלי להשפיע על מרוץ ההתיישנות ביחס להגשת תובענה בפני בית משפט, דהיינו, נקיטת הליך גבייה מנהלי לא עוצר את 'מרוץ הזמן' של ההתיישנות.
בית משפט אף מביע חשש כי פסיקתו זו תפעל נגד עיקרון 'מיצוי ההליכים', והרשויות ימהרו להגיש תביעות אזרחיות לבית משפט מראש, בין במקום ובין במקביל לנקיטת הליכי גבייה מנהליים, על מנת שלא להסתכן בהתיישנות תובענות.
סיכום – הליכי גבייה מנהליים והתיישנות בארנונה
ניכר כי בית משפט בתיק זה לא נרתע מחשש זה, בין היתר, מתוך תקווה "כי 'תמריצים אחרים' יביאו לכך שלא תוגשנה לבית משפט תובענות, במקרים שבהם ניתן להסתפק בנקיטת הליכי גבייה מנהליים".
בהינתן כי מרבית הרשויות המקומיות נמצאות בגרעון מתמיד, ושאלו יעשו כל שלאל ידם על מנת להעשיר את קופתן המדלדלת, לא ברור כיצד המנגנון המיוחל המכונה בשם "תמריצים אחרים" יסייע בידיהן, אם בכלל.
ימים יגידו.