מסתבר שמאז ומעולם "חששו" היהודים תושבי הארץ מהמס שהוטל על ידי המלכות, שכונה "ארנונה". חשש זה קיבל משנה חומרה בעבר הרחוק בפרט בשנת שמיטה.
שנת תשע"ה הבאה עלינו לטובה הינה שנה שעל פי היהדות מכונה "שנת שמיטה". מרגע שהיהודים התיישבו בארץ הם התחילו לספור ולשמור מחזורים של שבע שנים. כל מחזור כזה הסתיים בשנת שבתון המכונה שנת "שמיטה"- שפירושה המילולי הוא: שחרור.
שנת השמיטה טומנת בחובה ערכים מאוד רלוונטיים לחיינו כיום. ערכים כגון שוויון, חמלה, ערבות הדדית ועוד. בבסיס שנת השמיטה עומד הרעיון שאחת לשבע שנים שומטים בעלות ושום דבר אינו שייך לנו אלא לכלל. קיום שנת השמיטה משופע בחקיקות הלכתיות המתבטאים במספר מימדים:
שמיטת כספים
שנת השמיטה במקור ביטלה את כל החובות שחייבים התושבים זה לזה, כלומר שחרור מחובות. עם זאת בשל קשיים כלכליים וחששם של מַלווים שבשנת השמיטה יאבדו את כספם, "נמנעו מלהלוות זה לזה", התקין הלל הזקן את תקנת ה"פרוזבול" המאפשרת לגבות חובות גם בזמן ולאחר השמיטה, כדי לעודד המשכיות מחזור החיים הכלכליים.
הגם שתקנת "הפרוזבול" השתמרה עד ימינו אנו, אנו עדים לאחרונה ליוזמה, שמקדמים מס' חברי כנסת ותנועות חברתיות, העוסקת בשמיטת החובות ("פרויקט שמיטת חובות"). היוזמים, בדרכם שלהם, מבקשים לשחזר חלק ממנגנון שמיטת החובות המסורתית, במטרה לסייע לאזרחים נזקקים הזכאים לכך, לשמוט את חובותיהם לרשויות מקומיות ולגופים ציבוריים אחרים, ובכך לפתוח בפניהם דף חדש. הרציונל בבסיס היוזמה הוא שהרשות או הגוף הציבורי יוותרו על חלק מהחוב המגיע להם, חלק נוסף תממן הממשלה, המגזר האזרחי והציבור, וחלק אחר ישלם החייב. (לחלקנו אולי תזכיר היוזמה במעט את מבצעי גביית החובות המוניציפאליים שנערכו לפני מספר שנים ברשויות המקומיות, אם כי ללא קשר לרציונאליים שעמדו בבסיס שמיטת החובות במובנה ההלכתי מסורתי, אלא יותר מתוך מטרה להתגבר על גירעון ענק שהצטבר בקופותיהן).
שמיטת קרקעות
נוסף על שמיטת הכספים, בשנת השמיטה תושבי ארץ ישראל חייבים להפסיק לגמרי לעבד את שדותיהם. הם גם מוותרים על בעלות פרטית של שדותיהם; כל מה שגדל מעצמו נחשב לרכוש הכלל, הפקר, וכל אחד יכול לקחת ממנו.
החריג: ההיתר משום ארנונה
באופן מפתיע, החריג בעבר לכלל ההלכתי בדבר שמיטת הקרקעות היה דווקא "ארנונה", במובנה הקדום (מס שגובה המלכות מהתוצרת החקלאית) שאינה רחוקה ממובנה העכשווי. במסגרת החריג, לא רק שהתירו לעבד את הקרקע בשנת שמיטה אלא אף הכריזו וזרזו את חקלאי הארץ לצאת ולחרוש השדות. במקורות (מסכת סנהדרין) מיוחס חריג זה להכרזתו של רבי ינאי: "דהכריז ר' ינאי: פוקו (צאו) וזרעו בשביעית משום ארנונה". הטעם לדבר, לפי שגביית המסים באכזריות ובלי רחם מטעם המלכות נחשבת כעין פקוח נפש. ולפי שהיה בדבר משום פקוח נפש, הזדרז ר' ינאי להכריז ולזרז, שלא להחמיר בעניין השמיטה.
ובחזרה לימינו:
ער לחשיבות ההלכתית של מצוות השמיטה, ובאופן פרדוקסאלי ביחס לגזירות המלכות בעבר, קבע המחוקק העכשווי הסדר מיוחד לנישומים המחזיקים בקרקעות חקלאיות, בכל הקשור לתשלום ארנונה באופן המעניק הנחה לבעלי הקרקעות החקלאיות.
הנחה למחזיק באדמה חקלאית בשנת שמיטה
הלכה למעשה, תקנה 3 ד בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) תשנ"ג – 1993, היא התקנה העוסקת במתן הנחה למחזיק באדמה חקלאית בשנת שמיטה, לפיה תינתן הנחה בשיעור של 90%-100% (בהתאם להחלטת מליאת מועצת הרשות) בשל שנת שמיטה בהתקיים התנאים הבאים:
- אין מבצעים בשטח המוגדר כשימוש חקלאי בשל שנת השמיטה במשך לפחות 8 חודשים מתוך שנת הכספים 2015.
- הוכח כי בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת הכספים (2012-2014) היה שימוש חקלאי בשטח שהוגדר אדמה חקלאית.
יש לשים לב כי אמנם שנת השמיטה תחול החל מתאריך 25.9.2014 עם זאת ההנחה תינתן בשנת 2015 בלבד.
אך אליה וקוץ בה: בשל התעריפים הנמוכים הקבועים בתקנות ההסדרים (ובצווי הארנונה) לקרקע חקלאית, קיימת נטייה בקרב בעלי הקרקעות החקלאיות להפחית בחשיבותה של הזכות לקבלת ההנחה הניתנת לקרקע חקלאית בשל שנת שמיטה, ולמעשה, אותם הזכאים להנחה זו הופכים במו ידיהם את ההסדר שנקבע בחקיקה לאות מתה, תוך התעלמות מהרציונאליים הקבועים ביסודה. רוצה אני לומר: "לא הכל כסף".
עם זאת, ואם נוסיף גם את היוזמה שצוינה לעיל (שכשלעצמה אינה חפה מקשיים וכשלים מובנים) הרי שמדובר בעוד נדבך ברצף חקיקות מהן משתקפים ערכים נשגבים של חירות ושוויון המאפיינים משטרים דמוקרטיים.
על כן מומלץ לכל בעלי הקרקעות החקלאיות להזדרז ולממש את ההנחה, שכן בד בבד להטבה הכלכלית, מתממשות מטרות נעלות יותר התורמות לחיזוק העקרונות היהודיים-דמוקרטיים על בסיסם צמחה המדינה.
לקבלת פרטים נוספים על ארנונה בשנת שמיטה ולייעוץ ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד בן אליעזר ושות' בטלפון: 03-6954100 או בכתובת מייל: info@be-law.co.il