ארנונה במתקנים על גגות

בכל הנוגע לחיובם של מתקני תקשורת סלולאריים בארנונה, עולה השאלה מה הוא מתקן בר חיוב בארנונה ומה לא והאם כל מתקן/אביזר הוא בר חיוב בארנונה?

גישת הרשויות המקומיות

כמובן שגישת הרשויות המקומיות שואפת להיות רחבה ככל האפשר ולראות בכל מתקן ובכל אביזר נלווה של מתקן תקשורת כשטח בר חיוב בארנונה, כך למשל לאחרונה אנו נתקלים בגישה מרחיבה,  ויש שיאמרו כגישה מרחיקה לכת, לפיה בחישוב השטח של המתקן נלקח בחשבון לא רק השטח הפיזי שתופס המתקן אלא גם שטח נוסף אשר לכאורה מוחזק על ידי המפעיל ושלא על פי שטח תפוס בפועל כגון, אנטנה על גג האם מקימה זכות לחיוב כל הגג.

בסמכות העירייה להטיל ארנונה על מתקני התקשורת הסלולאריים המצויים על גג של בניין, גגות ניתן לומר שלכאורה קיימת סמכות מאחר וגג הוא חלק מבניין וארנונה מוטלת על מחזיק בנכס מסוג בניין, בין אם הוא בשימוש ובין אם לאו. לעיתים יסוד החזקה נלמד מהשימוש עצמו בנכס גם אם אין חזקה משפטית בנכס (בעלות, חוזה שכירות וכד') ועצם העובדה שאני משתמש בנכס היא זו אשר יוצרת את החזקה.

ההלכה- גג אינו מחויב בארנונה

אלא שבפסיקה קיימות מס' הלכות באשר לאופן חיוב של גג כאשר הכלל המשפטי הוא שגגות אינם מחויבים בארנונה (ראה פס"ד גרף עסקי נ' עיריית תל אביב). היכולת להטיל חיוב על גג צריכה להישען על קביעה מפורשת בצו הארנונה של הרשות וכן שלנישום תקום תועלת כלכלית מהשימוש בו. כך למשל, ניתן לחייב בארנונה גג המשמש לחניון אך לא ניתן לחייב גג שהשימוש בו מסתכם לכל היותר בפינת עישון.

מה הדין לגבי מתקני תקשורת על הגג?

במקרה של מתקני תקשורת על גג, ניראה כי שאלת החיוב תלויה בעיקר בקביעה מפורשת בצו הארנונה של הרשות ובדרך של הוכחת השימוש והחזקה כאשר יסוד השימוש נקבע בפסיקה כשימוש בפועל.

יש רשויות הטוענות כי הצבת המתקנים על הגג, יוצרות מניעת שימוש על ידי אחר ביתר חלקי הגג והיא אשר מקימה את יסוד השימוש לצורך החיוב בארנונה. במילים אחרות, מניעת השימוש בגג היא זו אשר מקימה את יסוד השימוש ממנו נגזרת החזקה.

קביעה זו מבוססת, בין היתר, על פס"ד בר"ם 6239/04 רפאל נ' מנהלת הארנונה של עיריית קריית ים שם נקבע כי עצם החזקת הקרקע מסביב למפעל של רפאל לצורכי ביטחון מקיים את יסוד השימוש. כלומר, שטח בטיחות בחזקת נישום אשר מגודר, תחום וחסום המונע כל יכולת פיזית על ידי אחר הוא זה אשר מקים את יסוד השימוש.

עם זאת, בפס"ד בעניין עע"ם 4551/08 עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל, דובר על דרישת ארנונה שהוטלה על חברת החשמל בגין שטח הקרקע המצוי תחת כבל מתח עליון שמעליו מועבר זרם חשמלי, שהשימוש היחידי בו הוא שטח הבטיחות בשל כבלי החשמל מעליו, הרשות טענה לחזקה של חברת החשמל הנלמדת משימוש ב "שטח בטיחות" בקרקע,  ביהמ"ש קבע בעניין זה כי טענת הרשות בדבר מניעת שימוש מאחרים אינה רלוונטית באופן ישיר שכן מניעת שימוש מאחרים, אינה עולה לכשעצמה כדי ניצול של הקרקע.

יצוין כי ביהמ"ש סייג דבריו, בהתאם להלכה שהתוותה בעניין רפאל כי מניעת שימוש מאחרים המקיימת שליטה מסוימת בקרקע עשויה להיות רלוונטית לבחינת יסוד החזקה.

מסיכומם של הדברים עד כה ניתן לומר כי מניעת שימוש הנגרמת עקב שטח הבטיחות אינה מקיימת בהכרח את יסוד השימוש הנדרש לקביעת החזקה בארנונה ולפיכך גישת הרשויות לעניין שטחי הבטיחות היא חריגה וחורגת לכלל הבסיס לפיו ארנונה מוטלת על מחזיק בפועל בנכס. אולם, הטלת חיוב בארנונה בשל השימוש בגג יכולה לקום ככל וקיימת מניעה פיזית של שימוש אחר בגג, שאינה מניעה הנגרמת בשל שטח הבטיחות, אלא בשל שליטה פיזית בגג המונעת שימוש מאחר בשל מתקני התקשורת המוצבים בו.

לקבלת פרטים נוספים על ארנונה במתקנים על גגות ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד בן אליעזר ושות' בטלפון: 03-6954100 או במייל:info@3be-law.co.il