כאשר קובעים העלאה של תעריף ארנונה קיים מעבר לשיעור המותר ומחילים אותו באופן מדורג על פני מספר שנים, אין לבצע אבחנה בין נכסים שהיו קיימים לפני השינוי לבין נכסים שנוצרו לאחריו וכי התעריף המדורג צריך לחול על כלל הנישומים. יחד עם זאת הערעור נדחה הואיל ומדובר בטענה משפטית מובהקת שצריכה להידון בדרך של עתירה מנהלית ולא בפני ועדת הערר לה אין סמכות לדון בצווי ארנונה של שנים קודמות.
עמנ (ת"א) 67598-10-13 מאה ארבעים ואחת ניהול בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו