כל בעל עסק המפרסם את שמו, השירותים שהוא מספק או מוצרים הנמכרים בעסק מכיר את החובה לתשלום אגרת שילוט לרשות המקומית. אולם נדמה, כי רוב בעלי השלטים משלמים את האגרה באופן "אוטומטי", ואינם יודעים מה באמת עומד מאחורי אגרה זו ולמה הם חייבים לשלמה. חשוב יותר, הם גם לא מודעים לכך שגובה האגרה שהרשות דורשת וגם עצם חובת התשלום שלה, אינם בבחינת "גזירה משמיים" ולכן, בדיקה מקצועית של האגרה ומיקוח מול הרשות עשויים לחסוך כסף רב.
מהי אגרת שילוט?
אגרת שילוט או בשמה האחר אגרת שלטים ומודעות, הינה אגרה המשולמת לרשויות מקומיות עבור תליה של שלטים שתכליתם פרסום בעל אופי מסחרי של עסק, מוצר או שירות. האגרה משולמת עבור כל שלט המופנה למרחב הציבורי, גם אם הוא מותקן על מבנה פרטי.
הסמכות של הרשות המקומית לגבות את אגרת השילוט, מקורה בחוק עזר שילוט אשר כל רשות מקומית מתקינה בשטחה. הוראות חוקי העזר ותעריפי האגרה שונים בכל רשות מקומית. חוק העזר כולל הוראות בדבר גובה האגרה, כמו גם הוראות נוספות הקשורות בקבלת רישיון שילוט, סוגי השלטים המותרים, מאפייניו הפיסיים של השלט, תכנים אסורים, מיקום השלט וכיו"ב.
התכלית שמאחורי חקיקתם של חוקי העזר לשילוט, היא לאפשר לרשות המקומית לשמור על המרחב הציבורי, כך שחוצות העיר לא יהפכו לערב רב של שלטים ופרסומות ולוודא שהשילוט לא יפריע ולא יהווה מטרד פיסי לתושבים ושתוכן השילוט לא יפגע ברגשות הציבור.
האגרה משולמת כסוג של "אגרת רגולציה", כלומר, התשלום הוא עבור קבלת רישיון או היתר להתקין את השלט. באופן תאורטי, האגרה אמורה לכסות את עלויות התפעול של מחלקת השילוט בעירייה, אשר נדרשת להציב פקחים ופקידים שיבדקו את בקשות השילוט, ינפיקו רישיונות, יעקבו אחר פרסומים, יפעלו להסרת שילוט שהוצב לא כחוק וכו'.
תעריפי אגרות שילוט
ואמנם, התעריף עבור השלט נקבע בתעריף של ש"ח למ"ר, כפונקציה של שטח השלט במכפלת התעריף הנקוב בחוק העזר לסוג השלט המוצב. אלא שבפועל, אין שום תחשיב כלכלי העומד בבסיס התעריפים הקבועים בחוקי העזר והתעריפים נקבעים באופן שרירותי ע"י הרשויות המקומיות, אשר מתמחרות את מתן הרישיון לפי משאלת ליבן. (ראו למשל : ע"א 1600/08 מקסימדיה פרסום חוצות בע"מ נ' עיריית תל אביב; עת"מ 21760-01-12 סונול ישראל בע"מ נ' עיריית חיפה).
ברוב חוקי העזר, השלטים מחולקים לשתי קטגוריות גסות: שלטים אשר הינם בעלי אופי מסחרי (מוגדרים כ-"שלט"), ומודעות, שתכליתן העברת מידע בלבד. מטבע הדברים, התעריף לשלט יקר יותר מאשר תעריף למודעה. גם בין השלטים עצמם ישנה חלוקה. בד"כ הכלל הינו שככל שהשלט בולט יותר (למשל שלט דגל או שלט בקומות עליונות) התעריף בגינו גם יקר יותר. השלטים היקרים ביותר הינם שלטים אלקטרוניים לסוגיהם (מסכים, שלטים מוארים), שלטים מתחלפים ושלטי חוצות.
כיצד ניתן להפחית את האגרה?
מאחר וקיימים אינספור סוגי שלטים (שלט רגיל, שלט קומת קרקע, שלט קומת גג, שלט דגל, שלט מתחלף, שלט "טוטם" וכו'), ולכל סוג שלט תעריף נפרד, חוקי העזר בד"כ אינם כוללים הגדרות מדויקות של סוגי השלטים.
לפיכך, לנישום קשה לעקוב ולהבין מה סוג השלט בגינו הוא צריך להיות מחויב מה התעריף המתאים וכמה הוא צריך לשלם על פי החוק.
אולם, ניסיוננו מלמד שבדיקת אגרות השילוט עשויה לחסוך כסף רב, ביחוד עבור חברות אשר מחזיקות בשילוט בפריסה רחבה. בדיקה של אגרת השילוט כוללת בדיקת שטח השלט אל מול השטח המחויב, בדיקת סוג השלט שמחייבת הרשות, בדיקת התעריפים וכן הוראות חוק העזר וחוקיותן ויישום ההוראות באופן מדויק על ידי העירייה.
כך למשל, רשויות רבות נוקטות בשיטת "עיגול השטחים" ומעגלות את שטח השלט המחויב למ"ר הקרוב, אף שאין להן הסמכה לעשות כן. (ראו למשל: ת"צ 40758-05-11 ברוך יהלומי ואח' נ' עיריית תל אביב). כאשר מדובר בשלט בודד אז ההפרשים זניחים, אולם, כאשר מדובר בחברה המחזיקה מספר רב של שלטים, משתנה התמונה.
לקראת השנה החדשה יקבלו ברחבי הארץ חברות ובעלי עסקים שמפרסמים באמצעות שלטים את אגרת השילוט השנתית. אנו ממליצים לא לפסוח על סעיף זה בתשלום המסים ולבדוק אותו ביסודיות. ייתכן כי תופתעו לטובה ותצליחו לחסוך בתשלומי המסים של השנה הקרובה!
לקבלת פרטים נוספים על האמור במאמר זה ולפניות בנושא אגרות שילוט ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד בן אליעזר ושות' בטל' 03-6954100 info@be-law.co.il